השבוע פורסם ב"מעריב" שרבנים מזהירים ממכתו הקשה של קטב מרירי (שד), הפועל בישראל בעיקר בקיץ, בצהריים, בחופים ובגנים ציבוריים. קהלו הטבעי של קטב מרירי? נופשים ובטלנים. צורתו? "כולו עיניים ואפס גוף". שיטתו? "לוכד את האדם במבטו". רעתו? "משבש את הדעת, מחלה ואף ממית". פשר שמו? קטב הוא כיליון, אובדן חמור, הרס. ומהו מרירי? מר, אבל אין בעברית מרירי עצמאי, אלא בחיבור לקטב. אזכור מוקדם שלו? "מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי", וכן בתהילים. יש להימנע מלהחזיר לו מבט. ומוטב להתרחק מהחופים ומהגנים בצהריים. מי שפגש בו ולא ניזוק יברך הגומל וירבה צדקה. ולתועלת הרבים נזכיר שקטב מרירי ערמומי. הנה, ראיתי אותו בעיניי, לפני למעלה מ-50 שנה, נתפס על ידי תושבים בשכונת מאה-שערים, ירושלים, שאליה יצא להזיק מחופש לשוחט תרנגולות, ציציותיו מתנפפות ברוח, והוא מזמר "שאו שערים ראשיכם". נתפש ונאסר שם עד שעשה תשובה.