בינתיים קראתי את הסיפור הראשון בקובץ "נוברדוק" של שמואל בן-ארצי (הוצאת ידיעות אחרונות), והנה שורה עליו הנעימות המיוחדת הנובעת מ"כפשוטו", שהוא זן של יושר לב – ומלבד שהוא ספרות, הוא מעין היסטוריה ספרותית של עולם הישיבות הליטאי שלפני המלחמה העולמית השנייה, ובפרט של "תנועת המוסר". ציפור נפש תלמידי ישיבת נוברדוק בכנפי ההיסטוריה. והשפה של בן-ארצי מצייתת לאופי סיפורו הפשוט, המתאר, ובוודאי האוהד. חיים גראדה כבר גילה לקוראיו שבנוברדוק שחטו את יצר הרע.
הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת "מרכז הרב", שהלך לעולמו בימים אלה, השאיר כרוז חתום על ידו ועל יד הרב אליהו יבדלח"א...