התקשורת עשתה עניין מזה שבוב דילן הגיע בחגים לבית כנסת (חב"ד) באחת ממדינות ארצות-הברית, והגבאים המתפעלים זיכו אותו שם בעלייה לתורה. ומתפללים אצלנו, ביפו, שאלו אם נכון לכבד את דילן בעלייה לתורה בימים הנוראים, בשעה שיהודים רגילים משתוקקים לכך ומספר העליות לתורה מוגבל וכו', והרי דילן יהודי חצי מסתתר כזה, שהוטבל לפני שנים לנצרות וכו'. לא הייתי מאריך בעניין. כי הוא כבר לא מעלה ולא מוריד, העלו אותו לתורה, שיהיה בריא – אבל בכל זאת ליהודים כאן ביפו יש עניין בזה וכו'. ובכן: בוב דילן אינו איזה מקדש פתאומי של שם שמים ברבים או שבוי שנפדה עכשיו מידי פריצי חיות, כלומר אין בו לכאורה כל "דחיפות" או "חירומיות", ואין מה לכבד אותו בעלייה כה יקרה לתורה. מה גם שלעלייה שלו אין אתמול ואין מחר, כלומר אין עלייה זו בבחינת שיבה גמורה ליהדות וכו', ואין היא התנערות גמורה מעברו הכמו נוצרי וכו'. מבחינה יהודית, מוטב היה אם הגבאים "שתקו" על נוכחות דילן בבית הכנסת, כלומר מוטב היה אם הניחו אותו לעצמו וכו', ולא הרעישו ככה סביבו. אבל זה רייטינג.