בג"ץ: נטל ההוכחה (העוני)

אם הייתי צעיר יותר ובריא יותר הייתי מפרסם כאן את מלוא דעתי על בג"ץ–העוני, שניתן השבוע על ידי הרכב בראשות אהרן ברק. מלוא דעתי על הפורמליות, על אי האקטיביות, על מה שנראה כתערובת של זהירות יתר וניכור, על מה שנראה בעיניי כתשישות רוחנית ועל מה שעלול להיראות כצדקנות, שהרי בג"ץ בכל זאת חוזר ומכיר בעצם הזכות לקיום מינימלי בכבוד, ועוד ועוד. העתירה לבג"ץ נדחתה כי לפי קביעת אהרן ברק העותרים נגד קיצוץ הקצבאות (הבטחת הכנסה) לא הניחו בפניו (נטל ההוכחה) את התשתית העובדתית לכך שהקיצוץ אכן פוגע בזכות לכבוד האדם, בזכות לקיום מינימלי בכבוד. אם הייתי מפרסם את מלוא דעתי על הגישה הפורמלית של ברק בבג"ץ זה ועל "הצמצום" שבג"ץ הטיל על עצמו בעתירה זו, צמצום כוח ההשפעה וההתערבות שלו – ייתכן שבהכרח הייתי חורג מגבולה של "ביקורת", נכשל ב"ביזוי" ברק ושופטים נוספים, והייתי ממש נענש על פי הדין ומסתכן במאסר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

עוד באותו עניין: