נ"ר מכובדי, בעניין אורי גלר אביא מהרמב"ם, ברוח מאמר של אליהו נגר שבספר "מסורה ליוסף": עיונים במורשת הגאון ר' יוסף קאפח (הלכה ומחשבה), שנערך בידי יוסף פרחי. ובכן, מותר להניח שהפעולות של אורי גלר היו נתפסות על ידי הרמב"ם כקרובות מדי לעבודה זרה. "וכל המודה בעבודה זרה כפר בכל התורה כולה". אורי גלר "עבודה זרה"? גם אם הוא אינו יוצא נגד הקב"ה ואינו פועל בשליחות דת אחרת וכו', היהדות ממקמת אותו על גבול "עבודה זרה", כי הוא (אם אכן) אינו מסתפק בהגדרת עצמו כ"בידור" – אלא (אם אכן) מייחס לעצמו שליטה בטבע, ומכאן אף תכונות שהן בחזקת אלוהיות. כלומר, ההסתייגות מאורי גלר (מהבחינה הדתית) נגרמת מהדימוי הנשגב שייחס לעצמו ולא מעצם הפעולות שלו. היהדות פחות מתעניינת בטריק של גלר ויותר בדימוי העל-טבעי שהוא מפיץ.