ר"ז מכובדתי, גם אני הופתעתי מהידיעה שהופיעה בעיתון, כאילו מהנדס ישראלי ידוע לא ישב שבעה על אמו ז"ל, כי כך ציוותה עליו. ואת שואלת מה ההלכה אומרת על זה. ובכן, דומה שההלכה אינה מעלה בדעתה שבן לא יישב שבעה על אמו. ואדרבה, ההלכה מגבילה את האבלים היושבים שבעה לחוג המשפחה הפנימי, בגלל החשש שרבים (מוקירי המנוח) יבקשו לשבת שבעה. ומדוע היא מגבילה? כי אנחנו חברת חיים, ולא חברת אבל ומוות, ואף משך האבל קצוב. אבל שבן לא יישב על אמו, לא שמענו. והשבעה היא מן החובות הדתיות החצובות, ואיש אינו יכול לבטלה. חצובות? אין הן מסורות לשיקול דעת של איש. בכל דור ודור מצאנו צנועים שביקשו שלא יספידו אותם, או שלא יציינו תארים על מצבתם, אבל שלא יישבו עליהם שבעה?! וראי גם את ספר "גשר החיים" מאת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, שראה אור ב–47'.