הרב אבינר פרש השבוע מהמפד"ל. השמועות אומרות שאפי איתם פורש אף הוא ומנסה להקים מפלגה חדשה. שניהם מאוכזבים מהמפד"ל כיורשת של הציונות הדתית. אבל אין ציונות דתית אחת. מראשיתה, הציונות הדתית כללה פועלים, סוחרים, תלמידי חכמים, עמך, עירוניים, קיבוצניקים, ריאליסטים, משיחיסטים למחצה, סוציאליסטים מובהקים, בעלי בתים מובהקים, ביטחוניסטים, אנשי שלום, מקסימליסטים ומינימליסטים. נקודת מוצא משותפת לכל אלה: מדינת ישראל, אחרי השואה, היא ראשית הגאולה. מכאן והלאה, השיטות והטעמים שונים. עוד נקודת מוצא משותפת: על מדינת ישראל לאמץ כיכולתה ערכים יהודיים מוסכמים. זו, בקליפת אגוז, היתה הציונות הדתית. סביר להניח שה"ה אבינר ואיתם אינם מתגעגעים לציונות דתית זו, כי היא היתה מרובת פנים, רפלקסיבית, ואף בעלת ממד אינטלקטואלי ממשי.