ד"פ מכובדי, לפני כעשר שנים אביכם מכר לאחיכם, יצחק, מחסן אחד, ועכשיו, אחרי מות אביכם, פתחתם תיקים ומצאתם שהוא מכר ליצחק את המחסן בשליש ממחיר השוק – ואתם תובעים מיצחק את ההפרש, בטענה שלא היתה עסקת מכירה אמיתית בין יצחק לאבא, או שהיתה שם הונאה, ובכל מקרה אתם טוענים שהמחסן חלק מהירושה שלכם. אבל, מכובדי, ההלכה מנערת אתכם: אין לכם תביעה נגד יצחק. אביכם, לפני עשר שנים, היה בריא, פעיל, בהיר מחשבה, מתמצא, ריבוני. הוא מכר ליצחק את המחסן בשליש מחיר, מתוך רצון חופשי, מתוך הכרת מחירי השוק, מתוך אהבתו את יצחק. למה בשליש ולא בחינם? אולי שיצחק בכל זאת יתאמץ קצת. לא משנה: המחסן היה של אביכם ומותר היה לו גם לתת אותו במתנה ליצחק. המעמד שלך, מכובדי, ושל האחים שלך, ביחס לרכוש של אביך, המעמד שלכם כיורשים, מתחיל רק עם מות אביך. ואילו העסקה עם יצחק נעשתה בחייו. תרדו מזה. ראה גם ספר שאלות ותשובות מהר"י בן–לב (טורקיה, המאה ה–16).