עשרת ימי תשובה מאחורינו – ואתה, ר"פ מכובדי, שואל: ממתי אין בכוח התשובה עוד להציל וכו'? ולפי "ילקוט חדש/ילקוט הישראלי" (לובלין ת"ח) שנלקט על ידי הרב ישראל מבלזיץ מזוהר הגדול, זוהר חדש ותיקוני זוהר: "כל זמן שלא קיבל הקב"ה תנחומין על האדם – התשובה מועילה". מה בעצם, נאמר בזה? מוטמעת כאן הנחה קבלית: הקב"ה מנוחם על מות האדם כאילו הוא קרובו. כאילו האדם הזה מת לקב"ה. כאילו האדם, מבחינת האל, אינו אנונימי, מקרי וסדרתי, אלא הוא מסוים. "וינחם השם כי עשה את האדם".