אילן רמון קרא "שמע ישראל" מעל ירושלים, ואחדים שמעו טון דתי. לא הכרתי את רמון ואיני יודע על נימה דתית שהיתה בו, אבל רוב הישראלים החילונים בני החמישים, שראשית חינוכם עם המדינה, חוו את "שמע ישראל" כחלק ממאגר המליצות (הפראזות) של הציונות החילונית. כמו "צור ישראל" שבמגילת העצמאות, כלומר, "שמע ישראל" כשפה, כביטוי תרבותי ולאומי, ולא כביטוי דתי.
דמעות עלו בעיניי תוך קריאת "בין הצלה לגאולה" של חוה אשכולי וגמן, כי זהו סיפורה של הציונות הדתית בארץ ישראל נוכח...