ש"א מכובדי, אתה מפנה את אשתך לקופת חולים, לרפואה הקונבנציונלית, ואילו היא מבקשת רפואה הומאופאתית, כי היא מאמינה בה? – ובכן, לפי ההלכה מוטב שתממן את הוצאות הרפואה ההומאופאתית, כי זו זכות האישה מכוח נישואיכם. מה גם שההלכה מאמינה שצריך שיהא לחולה נחת רוח מן הרופא. נחת רוח? סימפטיה ואמון. וזאת על יסוד ההנחה: "כשאדם חולה והרוח החיוני חזק – הוא יכלכל המחלה". ראה גם "ספר העקרים" של הרב יוסף אלבו (ספרד, המאה ה–15). ו"הרוח החיוני" מחובר לרופא ולשיטת הריפוי, שהיא, במקרה שלכם, הומאופאתיה. ובכן, שלם את הוצאות ריפויה ההומאופאתי. והכל, כמובן, במידה. וטוב שתשלם בחפץ לב, כי חפץ הלב שלך אף הוא חלק מהותי מרפואת זוגתך.
אם הייתי צעיר יותר ובריא יותר הייתי מפרסם כאן את מלוא דעתי על בג"ץ–העוני, שניתן השבוע על ידי הרכב בראשות אהרן...