ש"פ מכובדי, מכספי הצדקה שאספתם בבית הכנסת שלכם תמיד תקדימו לתרום לעניים ולא תקדימו לקנות מזה כלי קודש (פמוטים, גביעים, טליתות וכיוצא בזה), אפילו אם נראה לכם שהעניים יכולים מעט לחכות, או שכלי הקודש באמת דחופים, כי התורה אינה מציבה ברצף אחד כלים ובני אדם. אלא עלינו תמיד להיות בעלי ברית לעניים. ואל תאמר לעצמך: אעכב מעט את הצדקה לעניים, אקנה כלי קודש ואשוב לאחר מכן לעניים, כי חלילה בינתיים העניים יתענו. וראה בעניין זה גם את "נחלת שבעה" מאת הרב שמואל הלוי סג"ל, הוצאת מכון אוצר פוסקים.