איש התיאטרון, אברהם (פשנל) דשא, הלך לעולמו והותיר גם חובות כספיים לבנק המזרחי, ואלמנתו כבר נמלטה להודו מפחד הבנק, ורוב מוקירי זכרו, ובראשם עודד פלדמן, מאשימים את הבנק בתאוות בצע, ברדיפת המשפחה, בקהות חושים, ואף שוקלים לתבוע את הבנק לדין תורה על עושק אלמנה ויתומים. והנה מה שהיה אומר לו סבי, הרב יצחק יעקב וכטפוגל, ראש בית הדין לכל מקהלות האשכנזים, ירושלים: עודד פלדמן נכבד, וכי אתה או המנוח פניתם מימיכם לדין תורה? ממתי אתם מהללים אותנו? האם עלה בדעתכם שדין תורה מכיר בזכויות הבנק לפרעון חוב? האם זכרתם שבנק המזרחי אינו עוד של תנועת המזרחי, אלא של ההון הישראלי המודרני, שאין עליו אימת התורה ודיניה? האם עלה בדעתכם ש"עושק אלמנה ויתומים" אינו אוטומטי, והוא טעון הוכחה, כפי שהוא מידתי? האם אתם פונים לדין תורה מתוך הכרה, ולא סתם מתוך התרסה? התדעו שאין לנו עניין ממשי במצטרפים מתריסים? התדעו שדין תורה הינו פרוצדורה משפטית מובהקת, ולא בימה לקינות ולתלונות? – ואז סבי היה מביט בעיניו של עודד פלדמן, ואומר לו בקול רך: יהודי יקר, ואם לא אמלא את ציפיותיך, לא מיד תתרעם עליי, וחלילה תבזה אותי בקרב קהילתך?! נא הפנה תביעתך לבית המשפט של קהילת המנוח ושלך, היינו לבית משפט ישראלי, והיו שם מין במינו.