בכל מלחמה מתגלים נסים, ועלינו לברך על הנס ואף על מקום שנעשה בו נס ("שעשה נסים לאבותינו במקום הזה "). והתנאי? שזהו נס שנעשה לכלל ישראל ולא רק למקצתם. ומהו נס? מה "שיוצא ממנהג העולם". ואם ידוע שבמקום זה נעשה נס לצדיק מסוים, נברך שם על הנס שנעשה לאותו צדיק. אבל חלילה מהיות אספן נסים להוט, שאחרת לא תוכל להתקדם במסעי חייך, שכל היום תלקט נסים וכו'. והימנע ממחלוקת בעניין נס, מיקומו, שעתו וכיוצא בזה כי הזמן מתעתע ולעתים מחליף בין נסים וכו'. ופשוט לנו שבמלחמת לבנון השנייה אירעו נסים רבים, ושעוד ידובר. ובעניין "ברכת הנס" ראה גם "משנה ברורה" (ב).
בפועל טוב שהרבנים הראשים שתקו ושותקים (בפומבי) בכל הקשור למלחמת לבנון השנייה. מדוע? כי בבסיס הסכסוך הישראלי...