ש"א מכובדי, אמנם לפי דין תורה בעל יורש את אשתו, אבל כבר ראינו שבצרפת, בימי רבנו תם (המאה ה–12), וכן בגרמניה, בקושטא ובדמשק, כבר תיקנו שאם מתה האישה, או מת האיש, תוך שנה ראשונה בלא ילדים, יחזירו כל הנדוניה למשפחת המת, או אם בתוך שנתיים, יחזירו חצי נדוניה. מדוע? מתוך הגינות, מתוך רצון שלא לרושש משפחה אחת ולהעשיר אחרת על חשבונה. ואתה, מכובדי, קודם שתתבע את מלוא ירושת אשתך שנפטרה בלא שיש לכם זרע, בדוק אם אין בעדתכם, בקהילתכם, במשפחתכם או בחוג שלכם הסכמה על החזרת הנדוניה, או כאמור על החזרת מחציתה. ועצתי לך: אם יש הסכמה שכזו, מלא אותה, כי יש לה תמיכה מצד המשפט והחברה וכן מצד החסד. ראה גם "משפט הצוואה" בעריכת הרב שוורץ.
ש"ר מכובדי, אפילו שהיא אשתך (ולכאורה מותרת לך בכל) חלילה לך לנהוג בה פריצות מינית, שפריצות זו מדרדרת את האדם...