מ"ש מכובדי, אתה שואל מה בירך אחד מאבות אבותיך שנאלץ במצוות הרופאים לאכול חמץ בפסח – לכאורה הוא בירך "המוציא לחם מן הארץ", שזו הברכה. אבל עצם אמירת המילים "המוציא לחם" בפסח, מעצימה את המרחק בין יהודי לבין החג, ובשביל לצמצם את המרחק הסכימו פוסקים אחדים שיברך "בורא פרי האדמה", שהרי החיטה בכל זאת פרי האדמה. וראה גם את הספר "חשוקי חמד" של הרב יצחק זילברשטיין, שראה אור לאחרונה. ומה בעומקו של דבר? לצמצם מעט את הזרות ואת המרחק, באמצעות שינוי הברכה. "המוציא לחם" מתנגש ישירות בפסח, ואילו "פרי האדמה" מרכך מעט את הפעולה (לחם), ומודיע לאדם ולסביבתו שהיא אילוץ. ההודעה הינה מיסודות ההלכה, הטקס, הדת.