הרב בקשי-דורון הציע לשחרר את הישראלי מנישואים דתיים-רבניים. כלומר, למתן את הכפייה הדתית, ולהחזיר לדת את יופיה הטבעי. האדמה רעדה. חרדים זעמו והגדירו את בקשי-דורון כ"רפורמי" – הרב בקשי-דורון הוא בין היחידים והבודדים בינינו שהם גם דתיים-חרדים וגם ישראלים. הוא דתי-חרדי מתוקף אמונתו, והוא ישראלי מתוקף המלה והמונח "ממילא". ישראלי-ממילא. מה זה ממילא? מעצמו, מעצם היותו כאן. ב"ממילא" יש מידה של אוטומטיות, שיש בה מידה של אותנטיות. בעוד הוא חרדי, הרב בקשי-דורון נשא משרה ישראלית מובהקת: רב ראשי. החוק הישראלי החילוני התקין את המשרה, והפוליטיקה הישראלית מתחזקת אותה. ובשעה שהרב בקשי-דורון פרש מרבנותו הראשית, לא בטלה ישראליותו, והוא חרד-ישראלי, ומבחינתו אנחנו, החברה הישראלית, מורכבת ממילא מחרדיות ומישראליות. ולדעתו, שחרור הישראלי מנישואים דתיים-רבניים הינו לטובת הישראלים, כפי שהוא אינטרס של החרדים. אשריי שאני חי בדורו של הרב בקשי-דורון.
הקובץ "דברים שיש להם שיעור - עיונים ובירורים במצוות כיבוד אב ואם", בהוצאת מכון צומת, אלון שבות, נועד לכל משכיל...