עם הידיעה על אשפוז הרב יוסף שלום אלישיב, נעטף בית ישראל צער ודאגה, ואלפים קוראים תהילים – ואצטרף לתפילתם דרך אזכור מכרך ב' של "קובץ תשובות" הרב אלישיב, שראה אור השבוע. והשאלה שעמדה לדיון: החתן סיכם עם הכלה שלאחר הנישואים יעזבו שניהם את הארץ, ועכשיו היא מתנגדת וטוענת שהישיבה בארץ ישראל הינה מצווה וכו'. הרב אלישיב מנתח את "הישיבה בארץ ישראל": מהתורה או מדרבנן; טוטלית או תלוית נסיבות; האם היא יחסית למצב הדת בארץ מול היכולת לקיים חיים תורניים בגולה. ועוד מבחנים. והרב אלישיב מסייג את "מצוות יישוב ארץ ישראל", ואינו מציית לקמאיות שבה. ובכן? ידו של החתן הנ"ל על העליונה. ונבונים ימשכו מפסיקה זו על שיטת הרב אלישיב, גדול הדור של הליטאים.
בינתיים קראתי את הסיפור הראשון בקובץ "נוברדוק" של שמואל בן-ארצי (הוצאת ידיעות אחרונות), והנה שורה עליו הנעימות...