ש"ב מכובדתי, קראתי את מכתבך ובכיתי על מר גורלך (יתמות, אהבה נכזבת, עוני), ובכל זאת אזרת כוח לשאלה כללית: האם העולם רע מעיקרו? האם מלכתחילה הטוב מצומצם והרע מרובה בעולם? והנה עמדת הרמב"ם ("מורה נבוכים"): מי שטוען שהעולם רע וכו' הוא בור המתבונן במציאות רק מנקודת ראותו שלו. כל בור מדמה שהמציאות כולה היא למענו כפרט. כאילו אין מציאות אלא הוא לבדו. רוב הרעות הפוגעות באדם אינן נובעות מ"רוע העולם", אלא מקורן באדם עצמו, במעשיו. בגלל רעות שאנו עושים בעצמנו ובבחירתנו אנו סובלים, ומייחסים זאת לאל. העולם רע מעיקרו? מעשינו רעים. העולם נברא כחסד. הלוואי נבין זאת ונפעל בעולם כנציגי החסד האלוקי.