ג"א מכובדי, אתה יהודי, עלית מרוסיה, אשתך היהודייה עזבה אותך עוד ברוסיה, התחברה לגבר נוצרי, התנצרה, ניתקה כל קשר איתך כבר למעלה מעשר שנים, נעלמה — ואתה מבקש להינשא כאן בישראל ליהודייה, מבלי להתגרש מאשתך הראשונה. ובכן, ההלכה רואה בה מי שטרפה לגמרי את מוסד הנישואים: בגדה, התנצרה, נישאה לנוצרי, ניתקה קשר, ולא טרחה לקבל ממך גט. אמנם הגט הוא תנאי–על לנישואים שניים, ואמנם ההלכה נמתחת ונמתחת להגן על זכויות האישה, והגט הינו אמצעי לכך – אבל גם להגנה זו יש גבול וסייג. ההלכה מתמחרת את זכויותיך ואת זכויות אשתך הראשונה, והנה היא בגדה, התנצרה, נעלמה וכו', ובכך ויתרה על הגנת ההלכה. ויתרה ביודעין, בהכרה, לאורך שנים. דבר מפעולותיה אלו לא נעשה בכפייה, כשהיא מטושטשת או לוקה בנפשה. ואתה אינך שבוי שלה. ההלכה מכירה בזכותך לחיים נורמליים, והתקינה למקרה כשלך הליך של "הפקדת גט", או של קבלת היתר מ"מאה רבנים". לא אכנס לזה כאן. עקרונית? זכותך להתחתן בלי גט. ראה בעניין זה גם את "זכרון יוסף": שאלות ותשובות של הרב יוסף מנחם משטיינהרט (גרמניה, 1720–1776).
ש"א מכובדי, אמנם לפי דין תורה בעל יורש את אשתו, אבל כבר ראינו שבצרפת, בימי רבנו תם (המאה ה–12), וכן בגרמניה...