ח"ב מכובדי, אתה שואל מה פירוש "דין אמת לאמיתו"? מדוע גם "לאמיתו"? האם זו מליצה, או שזו שפה משפטית מדויקת? – ובכן, בישראלית אולי זו מליצה, אבל ביהודית "לאמיתו" הוא ערך. "לאמיתו" הוא "למהותו". כלומר? לא די שהדין אמת, מבחינה פורמלית או טכנית, אלא הדיין חייב לפסוק בצמוד למקום, לזמן, לנסיבות, ולמושג "לפנים משורת הדין". כי כל אלה הם מהותו (אמיתו) של הדין. לא עשה כן? הדיין החמיץ את מהות הדין. "לא נחרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהן על התורה, ולא לפנים משורת הדין". כלומר, "לפנים משורת הדין" אינו אקט רחמים וולנטרי וחיצוני לדין, אלא הוא כלל מהותי של הדין עצמו. ועל כך עמד הרב יהושע ולק כ"ץ (פולין, המאה ה–17).