השבוע פורסם שבתי הדין לגיור יעברו שינוי מנהלי וערכי, וכיוון שאין מגיירים מי שמטרתו רק לשאת יהודייה מתאוותו לה, ואין הוא מתגייר ברוחו ממש – אביא מעשה שארע ב- 1949, מתוך ספר ההלכה "איש מצליח", של הרב מצליח מאזוז (טוניס, 1971-1912): "אישה ענייה ומרודה עד מאוד… ומרוב עניותה לא מצאה ידה להינשא… עד שלא נשאר בה כוח לעמוד עוד בניסיון העוני, ואז נתחברה עם איש נוכרי שחשק בה… והיא לא רצתה עד שיתגייר, וקיבל על עצמו. ואז באה לפני הבית דין לגיירו. ובראות בית הדין עונייה ומרודיה, ומיראתם פן תצא לגמרי לתרבות רעה בגלל העניות, הסכימו לגיירו, כהוראת שעה, אפילו שיודעים שרוצה להתגייר רק בשביל לשאת אותה. ויש ללמד זכות (על בית הדין)".
ד"ט הנכבדה, לא אסתיר ממך שבמשך הדורות והגלויות אכן התקיימו אצל היהודים דיונים ב"נישואי אלמנה", ולא הכול ראו בזה...