ש"פ מכובדי, זה מכבר אין דעתכם נוחה מהתפילה בבית הכנסת שלכם, והשנה, תוך הימים הנוראים, החלטתם להקים בית כנסת חדש – אבל מנפנפים נגדכם בחוזה כינון בית הכנסת, ובו המייסדים מתחייבים שלא לפרוש ממנו. ואתם חתומים על החוזה. אינכם פורשים בגלל דקדוקי כבוד אלא בגלל מהות: שומרי האמונים שייסדו את בית הכנסת נחלשו, ועמי ארצות השתלטו עליו. ובעניין כשלכם פסק הרידב"ז, הוא הרב יעקב דוד ולובסקי (ליטא-צפת, נפרט ב-1914), בספרו "כרם רידב"ז". אמנם החוזה הוא יסוד הסדר וההדדיות, אבל כשדברים משתבשים נבחן מחדש את החוזה, על פי רוחו המקורית. ורוח החוזה שלכם היתה אחת וברורה: לכונן בית כנסת של שומרי אמונים. ולא נכפה עליכם חוזה שרוחו התמוטטה. לא נכפה עמי ארצות על שומרי אמונים. זכותכם להקים בית כנסת חדש.