עכשיו, עם מפת הדרכים, נעסוק גם במילים ובמשמעותן, ונרבה לשמוע "אמנם ו"אולם" – ורק נזכיר שביהודית, בניגוד לישראלית, אין ב"אמנם" וב"אולם" הבעת דעה עצמית של הדובר, והן רק מילות קשר הבאות להבדיל בין דעה אחת לשנייה. ובישראלית הן לעתים קרובות מלות פתיחה למחלוקת ולפולמוס. וראה בעניין זה גם הערת מבוא ל"אוצר הפוסקים", שהוגיו היו הרבנים הרצוג ומלצר.